קטגוריה: הוראת עברית

תהליך הוראת סקירה ספרותית באמצעים דיגיטליים

בשנים האחרונות נכנס לחיי המורים לעברית בבתי הספר נושא חדש/ישן: סקירה ספרותית או בשמו הנוסף מיזוג טקסטים. הנושא ישן מכיוון שמיומנות המיזוג תמיד הייתה קיימת בהוראת השפה. החידוש בנושא היה הכנסתו אחר כבוד לבחינת הבגרות בכיתה יא. בשלב זה אנו, המורים, נערכנו מחדש להוראת המיזוג והשבחת תהליך ההוראה על מנת להגיע להצלחה מרבית בבחינת הבגרות.

גם למשימה זאת חיפשתי כלים דיגיטליים שיכולים לתת לי מענה גם בהוראה, גם בתהליך החשוב שיעברו התלמידים וגם בדיאלוג עם התלמיד היוצר עד לשלב פרסומו של תוצר המיזוג. הפעם בחרתי לרכז את העבודה בסביבת Google Classroom – מערכת ניהול למידה של גוגל שמאפשרת ריכוז זרם למידה באמצעות Google Drive.

תהליך הלמידה/הוראה מתמקד במיומנויות שהתלמיד רוכש אותן במשך כל שנות לימודיו בבית הספר, ובמשימה זאת כולן באות לידי ביטוי בעבודה משותפת: הבנת המשימה, תכנון הכתיבה, השמטה, הכללה והבנייה מחדש באמצעות פועלי הבעה ואזכור מקורות המידע.

שלבי העבודה

הבנת השאלה

  1. הבנת המשימה
    תחילת העיסוק שלנו בשאלת הסקירה הוקדשה להבנת המשימה. שמתי לב שלא מעט תלמידים כותבים טקסטים בנושאים אחרים מאלה שהוגדרו במשימה או שהטקסט שלהם לא לכיד ולהם משוטטים ברעיונות שהמשימה לא כיוונה אליהם.
    זאת הסיבה שבחרתי לעסוק תחילה בהבנת המשימה ובמטרה לוודא שהתלמיד קורא את כל המשימה ומצליח להגדיר לעצמו את מרכיביה.
    לטובת העניין איגדתי שבע משימות מיזוג מבחינות הבגרות האחרונות ושאלתי את אותן השאלות על כל משימה, כשהשאלות מובילות בסופו של דבר לחשיבה על התבחינים הנדרשים ועל מבנה הסקירה.
  2. התבוננות בסקירה
    אני לא יודע כמה תלמידים נתקלו בטקסט סקירה ספרותית והבינו שמדובר בסוגה זאת. אני יכול לנחש שהתלמידים אולי שמעו את המושג, אבל היה חשוב לי לבסס את ההבנה שלהם בסוגה ולעשות את ההקשר בין המשימה שלהם לסקירה ספרותית.
    בשלב הזה הכנתי לתלמידים שאלון על סקירה מוכנה. לא הצגתי בפניהם את מקורות המידע מתוך כוונה למיקוד בסקירה עצמה כטקסט עצמאי. בשאלות כיוונתי ללמידה עצמית של המושגים שעליהם אנו מדברים בסקירה: כתיבה לכידה בצמוד למטלה, חזרות מיותרות, השמטה, הכללה, הבניה מחדש, זיהוי פועלי ההבעה (אמירה), זיהוי אזכור מקורות המידע. בשלב זה הסקירה שבחרתי היא סקירה טובה שניתן ללמוד ממנה את העקרונות המרכזיים למיזוג.
  3.  היכרות עם מקורות המידע ועם משימת המיזוג
    לפני שעסקנו בסקירה עצמה התלמידים התמודדו עם שאלות הבנה על שלושה טקסטים בנושא האימוג'ים ואמוטיקונים (משימה בסביבת לשון לתיכון של מטח). את משימת המיזוג התבקשו התלמידים לנתח כפי שכבר עשו עם מגוון משימות בשלב הראשון: הבנת המשימה. באמצעות המשימה התלמיד מוודא שהוא מבין את הנושא שעליהם לכתוב עליו ואת המיקוד בנושא וכן בוחר את מבנה הסקירה המתאים ביותר למטלה (תבחינים, רצף כרונולוגי, יתרונות וחסרונות וכו).
    את השלב הזה התלמידים כבר עורכים בקובץ Google Docs בסביבת Google Classroom. הקובץ השיתופי מאפשר לי לעקוב אחר הכתיבה של התלמיד, לסייע לו
  4. הכנה לקראת כתיבה
    בשלב זה כל תלמיד נדרש לבחור את הדרך הנוחה עבורו ליצור את מפת הסקירה מתוך הטקסטים. את המפה עורכים באותו קובץ Docs. ההנחיה היא לעשות העתק-הדבק של כל המידע ממקורות המידע כפי שהוא לתוך הטבלה/המפה. לאחר מכן ליצור את ההקשרים בין הרעיונות באמצעות צבעים או חיצים. מתוך המפה נדרש התלמיד לנסח משפטים מכלילים על ההקשרים השונים שהוא מצא באמצעות המפה.
    הכנה לקראת כתיבה
  5. שלב הכתיבה וההבניה מחדש
    הגענו לשלב כתיבת המיזוג. אם התהליך עד כה נעשה ברצינו וביעילות, הרי שהתלמיד כבר מצוי בעניין ויודע מה לכתוב וכיצד לבנות את הסקירה שלו. הוא נדרש ליישם את מה שלמד בשלב ההתבוננות בסקירה (שלב 2) וליישם את עקרונות המיזוג. הכתיבה מתבצעת באותו מסמך Docs שהתלמיד ביצע בו את ההכנה לקראת הכתיבה.
  6. למידת עמיתים
    האם אתם זוכרים את ההתבוננות למידת עמיתיםבסקירה שממנו התלמיד חילץ אץ העקרונות? כעת הוא נדרש לבחון כיצד באים לידי ביטוי העקרונות האלה בתוצר מיזוג של אחד מהחברים בכיתה. אני מבקש בכיתה מתנדבים להצגת הסקירה שלהם. את הקבצים שלהם אני משתף בין חברי הכיתה באופן אקראי. כל תלמיד לומד על הסקירה מתוך תוצר של החברים. אני יוצר כמה שאלונים לסקירות המתנדבות (ראו בתמונה).
  7. למידת עמיתים – הערות מקדמות
    למידת עמיתים 2לאחר ההתבוננות בסקירה של חבר ותשומת הלב לעקרונות שכבר מוכרים, נדרש התלמיד לכתוב הערות מקדמות לחבר שאת הסקירה שלו הוא קרא.

 

למידת עמיתים 3

והתוצרים?!
הרבה יותר טובים מאלה שכתבו התלמידים לפני שהתחלנו את העבודה התהליכית. ערכתי בכיתה סקר (לצערי, לא בכלי שאני יכול להציג כאן) והתלמידים כבר אומרים בבירור שהם מבינים מהי סקירה ספרותית וגם יודעים כיצד לגשת למשימה.
ומעבר למיומנות המיזוג אני יכול לומר ש"על הדרך" התלמידים רכשו גם מיומנויות אורייניות לא מבוטלות כמו קריאת טקסט מתוך מחשב, עבודה בקובץ שיתופי ועוד.

אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על התהליך שכתבתי כאן וגם על תהליכים שאתם מבצעים בכיתות שלכם.

מודעות פרסומת

הלו! עתיד, אנחנו כאן!

חוויה בכיתה
לפני כמה שבועות נתבקשתי להתנסות ביחד עם תלמידיי בבחינת בגרות ממוחשבת.
כידוע, משרד החינוך נערך להעביר את בחינות הבגרות מצורתן הנוכחית בעט ובנייר לבחינה ממוחשבת. כבר יש כמה בחינות כאלה (ביולוגיה ואנגלית, למשל), ועתה הבחינה בלשון עברית.

כמי שחובב התנסויות חדשות וגיוונים טכנולוגיים לא היססתי להסכים. אמנם חששתי מעט, מכיוון שטרם למדנו את כל חומר הלימוד, ובנוסף תלמידי יא אצלנו רק חזרו אתמול מגלות תורנית, אך בחרתי שלא לוותר על ההזדמנות.

הבוקר מילאה המשלחת הגדולה של ראמ"ה במשרד החינוך והשותפים בבניית הבחינה ובהערכתה את מסדרונות בית הספר, הכיתות קושטו במחשבים ניידים ובחשש מה התיישבו התלמידים מול קופסאות הברזל שידמו עבורם בחינת בגרות בלשון.

זה קרה וזה היה מדהים. הבחינה הייתה במבנה הרגיל והמוכר, אך השאלות ודרכי התשאול התאימו היטב להתנהלות בה מורגלים התלמידים בחיי היומיום שלהם במידע שהם צורכים ברשת האינטרנט. מעניין היה לראות את השליטה שלהם במחשב, בעכבר ובפונקציות שמערכת ממוחשבת מספקת למשתמש. הם שלטו בעניינים גם בלי הסברים מיוחדים או דפי הדרכה מדויקים.

והתגובות של התלמידים? חיוביות בהחלט.
האמירה החד משמעית שהשמיעו הייתה, כי הרבה יותר נוח ונעים להיבחן בצורה כל כך ידידותית ורגילה לחיים האמתיים. רוב התלמידים דווחו כי הקריאה מתוך המחשב המדמה קריאת טקסטים באתרי אינטרנט רגילים לכל דבר הייתה חוויה טובה יותר מקריאה בדפים רגילים. אמנם היו תלמידים מעטים שהיו מעדיפים דפי מאמרים פיזיים על מנת להדגיש ולכתוב הערות בגוף המאמרים, אך רובם דיווחו כי הכלים במחשב הספיקו לצורכיהם.

אני שמח שבשנים האחרונות נהגתי ליצור לתלמידים הזדמנויות ללמידה מול מחשב. אני מאמין ששילוב למידה באופן זה הכין אותם במידה מסוימת לסוג כזה של שאלות, לכתיבה דיגיטלית ולהתמצאות ברזי המחשב גם במשימות למידה איכותיות. 

אנחנו כבר כאן. זה לא ידלג מעלינו. מחובתנו, מחנכים ומורים, לדאוג להכשרת התלמידים שלנו לעבודה איכותית בסביבה חדשנית, לאתגר אותם במשימות מותאמות לסביבות שבהן הם חיים ופועלים גם מחוץ לכיתה, לזמן להם למידה משמעותית (ולא בציניות) בעלת ערך לטווח ארוך יותר מהצלחה בבחינות ידע.

בחינות הבגרות בשנים האחרונות ואלה הממוחשבות יוצרות את הצורך לשינוי,ו מהוות עבורנו המורים תמרור 'פנייה חדה לפניך' ואולי גם בקשה ל"חישוב מסלול מחדש".

הלו, עתיד, אנחנו כאן!

התמונה של ‏יניב סננס‏.

 

ללמוד לשון בWhatsApp

כשאנחנו רואים את התלמידים שלנו או את הילדים שלנו מתעסקים WhatsAppבסלולרי שלהם, מחייכים או מופתעים אנחנו מניחים ששוב הם מבזבזים את הזמן על שטויות או על שיחות סרק עם חברים ברשתות החברתיות או בWhatsApp. אם נודה על האמת, כמעט כמונו.

מורים פותחים קבוצות WhatsApp עם התלמידים שלהם, מכיוון שמדובר באפליקציה נוחה להעברת מסרים מידית או להודעה על פעילות או לאן להגיע בעוד חמש דקות, והסיבה הטובה מכולן היא שכולם רואים אותה.

השנה מצאתי את עצמי עושה מעשה נועז ושולח בקבוצות התלמידים אחרי שעות הלימודים שאלה בנושא הלימוד, או אפילו חידה נחמדה על ידע עולם. מתברר שהתלמידים דווקא מגיבים באופן חיובי ליוזמות האלה ויש אפילו תלמידים ששואלים בעצמם. מבין השורות של התכתובות האלה אני שם לב למאמצים שלהם לכתוב בתשומת לב יתירה בקבוצה עם המורה מאשר בקבוצות אחרות.

מעניין לדעת כל פעם מחדש, כי גם תלמידים שלא משתתפים באופן פעיל בשיח הזה קוראים אותו ולומדים ממנו.

למידה לא מתרחשת רק בכיתה. למידה מתרחשת בכל מקום ובכל זמן, כן וגם בWhatsApp.

מוזמנים לשתף בתגובות…

 

יוזמים כתיבה דיגיטלית

השנה הייתי בשנת שבתון. (בעצם, אני עדיין בשבתון עד סוף החופשה)

מעבר לעובדה שמאוד נהניתי מהחופשה, גם לקחתי על עצמי יום הדרכה במחוז במרכז בפיקוח על הוראת העברית תחת שרביטה של מפקחת המחוז ד"ר עליזה עמיר.
החיבור להדרכה בפיקוח נוצר דווקא בכיוון התקשוב. עליזה חיפשה מדריך תקשוב שיסייע לה להניע מיזם טכנולוגי בתוך עבודת ההדרכה במחוז. כך הגעתי אני – גם מורה ללשון עברית וגם מדריך תקשוב.

במסגרת לימודי עברית בכל שנות הלימודים בבית הספר המורים עובדים עם התלמידים על נושא ההבעה בכתב בסוגות הכתיבה השונות. אחת הסוגות בהן ניתן הדגש בחטיבת הביניים ובתיכונים היא הכתיבה הטיעונית, שבה התלמידים מתנסים בכתיבת הבעת עמדה עם כל המאפיינים של עמדה.

בפיקוח על הוראת העברית בהובלת המפמ"ר הבינו בשנים האחרונות שכתיבת עמדה היא תהליך ולא רק התוצר הסופי. בהתאם לכך התחילו בבתי הספר להוביל למידה בעזרת תלקיטים. תהליך כתיבה לאורך כל השנה כאשר בתלקיט התלמיד מציג מס' מסוים של תהליכי כתיבה שהוא עבר. זכיתי להיות בין הראשונים שהוביל בכיתות תהליכי כתיבה כאלה וזה התחיל בתיקיות פיזיות. השתדלתי גם בתיקיות הפיזיות שהתוצרים הסופיים יהיו מודפסים על מנת להקנות לתלמידים את מיומנות השימוש בכתיבה הרווחת בעולם האמתי ולא בבחינות הבגרות.

בשנה השנייה למיזם כבר יצרתי אותו באופן דיגיטלי במערכת ניהול למידה moodle. כשהגעתי להדרכה בפיקוח כבר היה לי ניסיון בהפעלת המיזם באופן דיגיטלי וכאן נתבקשתי לייצר פיילוט בכמה בתי ספר על מנת לבחון האם תהליכי הכתיבה הדיגיטלית מתיישבים עם העקרונות המנחים של הקניית מיומנויות הטיעון.
כך יצא שישבתי במשך כחודשיים לבדוק את המיזם בפלטפורמה של moodle לעומת הפלטפורמה של google classrom. בניתי שתי דוגמאות וערכתי יחד עם קולגה למיזם מסמך יתרונות וחסרונות בשתי הפלטפרמות והעלינו אותן להתנסות בבתי הספר. קישור לצפייה ביחידות הלימוד
בחרנו בתי ספר שעובדים בכיתות עם מחשבים ומורים שיש להם רקע בתקשוב ויכולים להפעיל את התהליך בראש פתוח ויוזם.
כיום אנחנו נמצאים בשלב של הסקת המסקנות וגיבוש המיזם לקראת השנה הבאה באופן מורחב יותר.

התלקיט באמצעות מערכת ניהול למידה moodle

"תלקיט" – מונח ישן-חדש.

במסגרת "הלמידה המשמעותית" המתרגשת עלינו השנה אנו שומעים את המושג "תלקיט" במקצועות הלימוד השונים שוב ושוב. התלקיט מוכר לחלקנו במילה הלועזית שלו, פורטפוליו, והוא משמש ככלי עבודה לאיסוף מכוון של עבודות התלמיד שבהן התלמיד מציג את התקדמותו, את מאמציו ואת הישגיו בתחום אחד או במגוון תחומים. התלקיט הוא כלי שמאחד שלושה תהליכי הוראה, הנחייה, למידה והערכה. ההנחה היא כי תהליך ההערכה הוא תהליך מתמשך, המתעד התפתחות יכולות לאורך זמן והוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. התלקיט עשוי לשקף בצורה מהימנה את עבודתו של הלומד במהלך תקופה, ומהווה מרכיב נפוץ בשיטת ההערכה החלופית.

במקצוע עברית בבתי הספר התלקיט מכיל תהליכי כתיבה שונים המתרחשים במהלך השנה. חלקם תהליכים קצרי טווח בהם התלמיד נדרש לכתיבה מסוגות שונות, וחלקם תהליכים ארוכי טווח בהם התלמיד עוסק בנושא אחד מהיבטים שונים ומוציא תחת ידו תוצרי כתיבה תוך הערכה עצמית, הערכת עמיתים או קידום הכתיבה על ידי המורה והערכתה.

התלקיט מופיע בדרך כלל בצורת קלסר שבו נאגרים תוצרי הכתיבה מהשלב הראשוני ועד לתוצר הסופי. ברשומה זאת אני רוצה להציע את מערכת ניהול הלמידה moodle כמסייעת לתהליך הכתיבה, לדיאלוג מול המורה וכמערכת איסוף חלקי התהליך והצגתם לצורך רפלקציה (הדהוד) של התלמיד.

את תהליך הכתיבה ערכתי בכיתה במסגרת יחידת ההוראה נלחמים באלימות אותה יצרתי כתהליך ארוך טווח. יחידת לימוד זאת עוסקת בסרטון ככלי להבעת עמדה (טיעון), באמצעים רטוריים, בשחבור משפטים באמצעות הקשרים לוגיים, בכתיבת תגובה באמצעות טיעון וכן ביצירת דף הסברה בנושא אלימות.

יתרונות המערכת כמארגנת משאבים כבר ידועה לכל, וגם כאן היא שירתה אותי כראוי בהצגת המשימות באופן מובנה וברור.

את תהליך הכתיבה עצמו בחרתי לביצוע באמצעות פעילות WIKI שיתופית בין התלמיד למורה, אך נסתרת בשלב זה מן המשתתפים האחרים. בפעילות זאת נדרשו התלמידים לכתוב תגובה בעלת אפיון טיעוני לסרטון בו הם צפו. פעילות WIKI היא פעילות כתיבה משותפת על מסמך אחד. במסמך זה ניתן לשתול הערות בגוף הכתיבה, הערות כלליות וכן לראות את השינויים בכל שלב בביצוע וכן מי יצר את השינויים במסמך.

Screenshot 2014-11-24 00.34.55

אם דיברנו בהתחלה על התוצר כתהליך מתהווה, בפעילות WIKI ניתן לראות בפירוט את תהליך הכתיבה כולו בפירוט הזמנים, העורכים, השינוי במספר המילים ובאפשרויות עריכה.

Screenshot 2014-11-24 00.45.38

בבחירת "השוואת מסומנים" ניתן לראות את תוצרי הכתיבה בכל שלב לעומת שלב נבחר אחר. לצורך כתיבת הרפלקציה על הכתיבה מעניין, בדרך כלל, לראות את התוצר הראשוני לעומת תוצר הכתיבה הסופי כפי שמופיע כאן.

Screenshot 2014-11-24 00.55.39

בסיום תהליך הכתיבה מתפנים להערכת הכתיבה. בשלב זה כל תלמיד העלה כהערה כללית בWIKI את מחוון הכתיבה הכיתתי המשותף שבנינו. באמצעות המחוון התלמיד נתן לעצמו משוב והערכה מפורטים על התוצר הסופי.

Screenshot 2014-11-24 01.05.41

בסוף תהליך הכתיבה כל תלמיד בחר אם לשלוח את תוצר הכתיבה שלו לנמען אליו הפנה את התגובה או לשמור אותו לעצמו, וברמה הכיתתית התלמידים פרסמו את התוצר האישי שלהם עם כמה מילות סיכום על תהליך הכתיבה אותו עברו.

התלקיט בצורתו הדיגיטלית במערכת moodle מספק זמינות הן לתלמיד והן למורה בכל זמן ובכל מקום. תוצרי הכתיבה אינם מתפזרים ואין צורך ללקט אותם מכאן ומשם. היתרון החשוב ביותר כפי שראינו הוא היכולת של התלמיד ושל המורה לבחון את התקדמות התהליך ולהעריך את התוצר.

שומרים על התהליך

במסגרת מיזם הכתיבה בכיתות יא התלמידים יוצרים תיק עבודות המבטא את תהליך רכישת מיומנות הכתיבה.

בתחילת התהליך התלמידים מתנסים בכתיבה חופשית, חווים את הקושי משלב הפקת הרעיונות לכתיבה ועד לכתיבת מאמרים במטרה לשכנע את הקוראים שלהם. מיזם הכתיבה נועד ליצור לתלמידים מסגרת לא מלחיצה (כמו בבחינות הבגרות) למחשבה וליצירתיות תוך דיאלוג שוטף עם מנחה הכתיבה (המורה) ועם עמיתים לספסל הלימודים.

20140911_172630

הכתיבה מתועדת בתיק עבודות כרונולוגי בו התלמיד רואה את התמורות שחלות באופן הכתיבה שלו. הציון בסוף התהליך ניתן על ידי מנחה הכתיבה ומביא בחשבון את כל תהליך הכתיבה על ידי התיעוד בתיק העבודות.

אז אתם מבינים שהתהליך שעוברים התלמידים הוא מחייב ולא פשוט בכלל. על זה נוסיף את הצורך תיעוד ובשמירה על כל פיסת נייר שנכתבה תוך כדי תהליך. ניסיתי לחשוב על כלי שיכול לעזור לתלמידים לתעד את הפעילות שלהם, ולי, כמורה, להיות נגיש לפעילות שלהם מבלי לסחוב את תיקי העבודות שלהם או לחפש אותם במקרה הגרוע.

כאן בא לעזרתי מערכת ה-MOODLE שאני אוהב, וגם הפעם המערכת לא אכזבה.

את התהליך אני מדגים בסרטון הבא:

תודה על תשומת הלב.

אגרון מושגים בעברית

או-טו-טו בגרות בלשון לכיתות י'.

אני מלמד לשון בבית הספר, ומגיש תלמידות ותלמידים לבחינות הבגרות בשני השאלונים. למדנו המון במהלך השנה, התנסינו בתרגילים שונים, ואף חווינו חוויות מעניינות (יותר או פחות).  נושאי הלימוד והבחינה בכיתות י' מתחלקים לארבעה נושאים שהקשר ביניהם הוא הדוק: הבנה והבעה, אוצר המילים והמשמעים, תחביר ומערכת הצורות.

לקראת פסח ולקראת סיום הלמידה חשבתי, שרצוי לתת לתלמידים "מבט על" בנושאים אלה, ולתת להם הזדמנות לערוך סקירה של כל החומר הנלמד תוך כדי זיהוי החזקות האישיות מול הנקודות הדורשות חיזוק, ואולי גם הזדמנות נוספת ללמידה.

בפעילות התמקדתי בעבודה שיתופית בין התלמידים על מטלה מאתגרת, שבסופה תוצר שיתופי רלוונטי ללומדים.

על כל התהליך ודוגמה מהתוצר ניתן לראות בקישור זה (מצגת prezi)  

אני משתמש במערכת moodle לניהול הלמידה בכיתה, ובתוך המערכת בחרתי בכלי "אגרון מונחים" המאפשר להגדיר מונחים בתחום הנלמד, בדומה למילון מורחב. הגדרתי את האגרון לשימוש התלמידים ונתתי להם את האפשרות להוסיף מונחים ולערוך אותם בעצמם תוך יצירת מידע מורחב על המושגים בדומה לפריטי תוכן בויקיפדיה), לשימוש כמאגר ידע, קישורים רלוונטיים, מצגות או תרגילים.
image

אשמח לשמוע מה אתם חושבים!

יניב