קטגוריה: כלים ועניינים

ועכשיו חברים שלי עושים Google

אחרי החוויה שלי מהשנה שעברה באקדמיה למורים של Google, יש לא מעט חברים שהחליטו שגם להם מגיע. הם הגישו מועמדות, עברו את תהליך הקבלה, הוכיחו כי הם אכן יכולים ואו-טו-טו יוצאים לדרך במחזור קיץ 2016 של האקדמיה.

"ומה עכשיו?" – הם שואלים.
"איך מתכוננים לאקדמיה?"
"מהם הטיפים שלך?"

יכולתי לומר כמו לא מעט פעמים "העיקר שתהיו אתם ותיהנו מכל רגע", אבל הפעם אני חורג ממנהג מגונה זה ואנסה לפרק את 'תהיו אתם' ו'תיהנו' להצעות מעשיות.

  1. הלו…ציפיות יש רק לכרית – נכון שGoogle הוא לא רק מנוע חיפוש, ומיד צפים ועולים כלים טכנולוגיים, Gmail, Maps, YouTube, Drive ועוד. אך לא בכלים אתם הולכים לעסוק אלא בהשראה, השראה ועוד השראה. אל תחשבו על עושר של כלים ושל פעילויות שתקבלו להפעיל בכיתות מיד בתום החופשה. הניחו לציפיות ובואו נכונים להקשיב, לקבל להשמיע והחשוב ביותר להתמלא בהשראה. האמינו לי – זה כבר יעשה לבד את העבודה.
  2. הפעילו סנסורים ברמת רגישות גבוהה – במהלך הימים האלה בכל רגע נתון יחלפו מעל לראשיכם ענני השראה. יהיו לכם ימים מלאי עננים כאלה (מעוננים?!). חשבו מראש על כלי שתפקידו יהיה 'לוכד העננים' לאחר שמילאתם ברעיונות, ברגשות, בהצעות, בתמונות ובחזיונות. זה יכול להיות עפרון ומחברת המסורתיים, Keep, Evernote, Flinga או כלי רשימות שיש לכם בסמארטפון. החשוב ביותר לדאוג שכל מחשבה ורעיון ייכתבו במקום שבו בקלות תוכלו לשלוף אותם לשימוש מיידי או עתידי או לסוף היום כמו בהצעה מס' 4.
  3.  אל תדלגו על מינגלינג (הִתְחַבְרְרוּת) – אתם הולכים לפגוש הרבה אנשים. לא מעט מהם יהפכו להיות אפילו חברים שלכם. נצלו כל דקה להכיר עוד ועוד עמיתים לאקדמיה, אנשי צוות, מרצים וגם בוגרים שיבואו לבקר. כל אחד נמצא שם בדיוק מהסיבה שאתם שם; כי יש משהו מיוחד שמניע אותו. הכרויות אלה יחשפו בפניכם עולמות חדשים ואפילו רעיונות נפלאים לשיתופי פעולה (לא לשכוח לכתוב ב'לוכד העננים'). ספרו למה אתם שם, מה מוביל אתכם, מה עשיתם ומה אתם מתכננים לעשות, אך אל תשכחו גם להשאיר זמן להקשבה.
  4. תעדו ובצעו רפלקציה (הִדְהוּד) בתום כל יום – אחרי יום עמוס אתם בדרך הביתה. מי ברכבו הפרטי ומי ברכבת (עדיף). התרווחו לכם על הכיסא ובחיוך מרוצה העבירו לכם בראש את כל החוויות ואת כל ההיכרויות. בשלב הזה אני מציע לכתוב יומן רשת (בלוג) בו תתעדו את שלושת הימים. אתם יכולים לפתוח את 'לוכד העננים' ולהיזכר בקורות אתכם ועל פיו לכתוב את היומן. היומן יכול להיות אישי ולא לפרסום, אך אני מציע דווקא כן לשתף בין החברים או ברשת; יש בשיתוף יכולת להפיק תוצר משמעותי יותר ואולי גם מחייב. בנוסף לכך, אי אפשר לדעת מי מבין הקוראים לפתע יאיר את העיניים בנושא שלא חשבתם עליו או יציע רעיון לשיתוף פעולה.
    עבור כלי לתיעוד אפשר לפתוח בלוג (Blogger,  wordpresswix) או אפילו בadobe spark (מדריך).
  5. כן, היו אתם, ותיהנו! – אחרי כל זה אני מרשה לעצמי בכל זאת לכתוב את ההצעה המובנת מאיליה. אפשרו לעצמכם להיות כפי שאתם, ותנו לחברים ליהנות ממה שיש לכם להציע, הרי לא סתם הגעתם להיות שותפים באקדמיה למורים של Google.

אני מקנא בכם!

לכן אבוא לפגוש אתכם ביום שני.

בהצלחה!

 

מודעות פרסומת

גם אני עשיתי Google…

מי מאתנו לא עושה Google? ואולי אפילו כמה פעמים ביום…אבל אני עשיתי Google שלושה ימים, בהם הבנתי ש…

Google זה לא רק מנוע חיפוש.

זכיתי להיות חלק מקבוצת אנשי חינוך שהוזמנו על ידי גוגל לשלושה ימים של השראה ושל פיתוח חלומות במסגרת "האקדמיה למורים של Google". אז נכון שבהתחלה הרהרתי מה הם 'חושבים לעצמם' שם בגוגל שהם כבר יכולים לחדש לנו על חינוך, על טכנולוגיה ועל מה שביניהם. ההרהור הלך והחריף, מכיוון  שהייתי משוכנע שמישהו שם שתה קצת יותר מידי עם הדרישות שלהם בהכנות לקראת הגשת המועמדות,

אך מתברר שדי הצליח להם.2015-07-24 14.26.47

בדריסת הרגל הראשונה שלי בקומה 34 בבנייני אלקטרה, לקח לי דקות ספורות לגלות את הנבחרת שהם יצרו לנו. כארבעים אנשי חינוך עם להט בעיניים גם עם ה- X-Factor, ואת כולנו מנהל ביד רמה צוות מקצועי שכל כולו שרוי בייעודו – להוציא מאתנו את המיטב.      לא דיברנו הרבה טכנולוגיה. לא נגענו כמעט בכלים. אבל ספגנו הרבה מאוד השראה מאנשים שההשראה שרתה עליהם והם לקחו אותה כמה צעדים קדימה, השראה שגרמה לנו להשתחרר ולספוג בעצמנו מעט מהרוח הנושבת. וזה קרה.

הרבה מחשבות על חינוך, על חדשנות, על יזמות, על הנעה, על מה שנכון ועל מה שפחות. אחד הדברים שאימצתי אל לבי הוא שמונת העקרונות לחדשנות כפי שמאמינים בGoogle. שלושה ימים של מחשבות ושל חפירות פנימיות הובילו אותי למסקנה שעלי לעבוד קצת על עקרון מס' 2 – "חשבו בגדול, התחילו בקטן" או כמו שאומרים בשפת הסטארט-אפ "גרסת בטא". דברים טובים באמת עלולים להתפספס אם לא עושים עליהם ניסוי בקטן על מנת לבחון אותם בזכוכית מגדלת ולהסיק מסקנות לקראת השלב הבא הגדול יותר.

אז כעת, כשאני כבר מבין שGoogle זה לא רק מנוע חיפוש, אלא גם מנוע לפריצת דרך, מנוע שמקבל אנרגיה מאנשים נפלאים,  כבר יש לי רעיונות ואפילו רעיונות לגרסת בטא. לאט לאט אני אשחרר אותם מהמחשבה אל הפעולה. הפעם אני בטוח שיהיו מלפניי ומצדדיי חברים טובים מהקורס וגם מGoogle שמבינים עניין ושיודעים לשוחח בשפה ייחודית של השראה-יוזמה-מצוינות בחינוך.

heder


11743015_613303245438985_4431326402824309458_n11705082_613308265438483_5641047124967912491_n

1908088_567794456694816_5836207130354320536_n-1תעודה של גוגל 1

'העתק/הדבק' – בעיה או הזדמנות?

באחת מיחידות ההוראה שעסקתי בהן השנה ביקשתי מהתלמידים להעלות על הכתב את מחשבותיהם בנושא 'מהי התנדבות?'. המשימה ניתנה אחרי שעסקנו מעט בנושא והתלמידים קראו על צורות שונות של התנדבות.

לצורך מילוי המשימה היו תלמידים שעשו את מה שהם רגילים לעשות כשהם רוצים לדעת משהו. הם פשוט כתבו בגוגל 'מהי התנדבות', מצאו את המילים שיוצרות תשובה הולמת ועשו "העתק-הדבק" כתשובה ובזה סיימו את תפקידם.

אני המורה, בחושיי המפותחים כבר זיהיתי שלא מדובר במילים של התלמיד. רגע… אלו המילים גם של תלמידים אחרים. מה, הייתכן שהם העתיקו?

אוי! שוד ושבר, אלו המילים של ויקיפדיה, והרי אמרתי להם מאות פעמים שלא מעתיקים מוויקיפדיה!

אני מזמין אתכם לעצור, לחשוב רגע בהיגיון ולפרוט את פעולותיו של התלמיד.

  • התלמיד קיבל מטלה וקרא אותה.
  • על מנת לפתור אותה הוא השתמש בכלי המידע הזמין שיש ברשותו.
  • קרא ברפרוף (או שבתשומת לב) את מקורות המידע שמצא.
  • איתר את המקור שנראה לו המתאים ביותר.
  • זיהה את המילים הנכונות להגדרה.
  • העתיק את המילים הנבחרות למרחב המשימה.
  • סימן לעצמו שהמשימה הושלמה.

אז מה פה לא בסדר? האם באמת התלמיד יכול היה לנסח את התשובה במילים טובותScreenshot 2015-06-01 03.03.39 יותר מהבחירה של עורך הערך בוויקיפדיה?! הרי התלמיד הבין את המשימה, חשב עליה, מצא דרך לפתרון, איתר את המידע הנחוץ וכתב את התשובה. לדעתי, התלמיד כאן ראוי להערכה ולטפיחה על האוריינות הדיגיטלית שהוא פיתח בשיעורים שלי.

לא סתם העליתי את השאלה הזאת שמונחת לפתחנו לא רק בשיעורי עברית כמורים אלא גם כסטודנטים בהשתלמויות או אפילו בתארים. ידידתי הפדגוגית טובה שמר הפנית את תשומת לבי לכתבה העתק / הדבק: האינטרנט הרג את הסופר של יובל דרור מ"הארץ" שמביא סיפור על סופרת שזכתה להכרה בגרמניה על ספרה, אך התברר, שחלקים נרחבים ממנו מועתקים מספרים וממקורות מידע אחרים. "לדבריה, עצם פעולת ההעתקה אינה בעייתית כלל: "אין דבר כזה ‘טקסט מקורי'. כל מה שיש הוא אותנטיות", אמרה, והוסיפה שבכתיבתה היא נוהגת להשתמש בכל דבר שעוזר לה לקבל השראה – גם אם זה כולל העתקה והדבקה של טקסטים שנכתבו על ידי כותבים אחרים". המאמר קובע גם כי כל המידע באינטרנט הוא עותק של עותק שהועתק מעותק אחר, לכן תוצר הדבקה של עותקים בסדר ובאופן שאני בוחר הוא בהחלט יכול להיחשב כתוצר המחשבה האותנטית שלי.

רציתי לשתף אתכם כאן בתובנה שקיבלתי גם בעקבות צפייה בהרצאתה הקצרה של Diana Laufenberg: How to learn? From mistakes.

לפני כמה דורות תלמידים היו באים לבית הספר כי רק שם היה מצוי המידע. בדורות לאחר בכן באו לבית הספר כי שם היו מצויים הספרים שהכילו את המידע וגם האנשים שידעו לתווך את המידע. היום המידע נגיש ומונגש לכל החפץ בו ונמצא בין האצבעות של כל ינוקא.
אם בית הספר היום לא ישכיל להבין שהתפקיד שלו הוא לא להקנות מידע לתלמידים, אלא כיצד להשתמש במידע – הוא באמת יפסיק להיות רלוונטי.

תלמיד שנדרש למידע ויודע לאתר אותו בנקל בכלי החיפוש שיש לו בטלפון הוא צריך לקבל מאתנו המורים צל"ש, אך מיד גם את ההדרכה מה לעשות עם המידע שמצא, לדעת לאפיין אותו מבחינת המהימנות שלו, לדעת לתקף אותו על ידי מקורות נוספים, לדעת לאזכר אותו נכון בתוך תהליך הכתיבה שלו וכמובן לדעת להגן עליו ועל המטרה שבשמה הוא השתמש בו בכתיבה שלו.

איך עושים זאת?

אני חושב, שהכול מתחיל מהגדרת המשימה, המטרה שלה ומכך גם נגזר ניסוח המטלה לתלמיד.
הייתי מציע לתלמיד כמה קישורים למקורות מידע המגדירים מהי התנדבות, מבקש ממנו להעתיק את ההגדרה מהמקור שהוא בחר כטוב מבין המקורות, להסביר מדוע בחר דווקא בהגדרה הזאת וכיצד המקורות שראינו בטרם המשימה מתאימים להגדרה שבחר להעתיק.

משימה כזאת מאתגרת את התלמיד ברמת חשיבה גבוהה יותר מרמת החשיבה שהוא פעל בתרחיש שהזכרתי בתחילת דבריי. הוא נדרש לקרוא כמה מקורות מידע מהימנים שאני בחרתי שהוא יכיר, נדרש לבחור ולבצע התאמה למקורות שהוא כבר הכיר. זהו מצב בו התלמיד נחשב לבעלים של תוצר הכתיבה שאיננה יכולה להיות משותפת לתלמידים נוספים (אלא אם הגדרתי זאת כתוצר שיתופי).

ומה לגבי שימוש בוויקיפדיה?  האם אכן מדובר במקור מהימן?

לתשובה מדעית בעניין אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר ויקיפדיה בשירות החינוך: המורים בעד האנציקלופדיה החברתית גם הוא מעיתון "הארץ" (31/5/15)

אשמח מאוד לקרוא את דעותיכם בנושא ואולי גם דוגמאות לשימוש במשימות הדורשות אוריינות דיגיטלית.